סלקום בע"מ נ' שחר

פסק דין

1.בפני תביעה כספית על סך 12,265 ש"ח (לא כולל הוצאות ושכ"ט), שהוגשה לביצוע בהוצאה לפועל (תיק 1719718097) על ידי סלקום ישראל בע"מ ("התובעת") כנגד מר טל שחר ("הנתבע"), לתשלום חוב נטען של דמי שימוש בקווי טלפון ושווי מכשירי טלפון. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע התביעה.

2.טענת הנתבע, בקליפת אגוז, הן, כי התקשר בעסקאות המדוברות עם התובעת בהיותו קטין, ובהיותן עסקאות באשראי – הריהן בטלות; ואף בלאו הכי הריהן טעונות אישור האפוטרופוס, שלא ניתן. התובעת, מאידך, טוענת כי רק עסקה למכשיר אחד מ-4 מכשירים נקשרה כשהיה קטין, ואילו יתר העסקאות נכרתו כשהיה בן 18 ו-4 ימים. בהמשך הדברים, בדיון, הסכימו הצדדים כי ככל הנראה העסקה ל-2 מכשירים היתה כשהיה הנתבע קטין, ועסקה נוספת ל-2 מכשירים היתה כשהיה בגיר.

3.הדיון בפני התנהל באופן לא פורמאלי, והצדדים העלו טענותיהם באופן חופשי. בתום הדיון החופשי בחרו הצדדים, בנסיבות העניין, לבקש מביהמ"ש ליתן פסק דין, ללא נימוקים, על פי הקבוע בסעיף 79א'(א) לחוק בתי המשפט בהסתמך על הטיעונים וכתבי הטענות, כשסכום פסק-הדין ינוע בין 4,000 ₪ ל-6,300 ₪, ותיבחן גם האפשרות לפרוס את הסכום לתשלומים, שסכומם ינוע בין 600 ₪ (כבקשת הנתבע) ל-1,000 ₪ (כבקשת התובעת).

4.כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו.

5.לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)), ועיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 5,400 ₪, וסכום זה ישולם ב-6 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, בסך 900 ₪ כל אחד, עד ליום האחרון בכל חודש קלנדרי, מחודש 9/2010 ואילך; איחור של עד 10 ימים לא ייחשב כאיחור לעניין זה. התשלומים יבוצעו דרך תיק ההוצאה לפועל, או בכל דרך אחרת שתוסכם בין הצדדים.

כל עוד משולמים התשלומים על פי פסק-דין זה, לא יבוצע פסק-הדין בהוצאה לפועל, אולם עיכוב הכספים יבוטל, על מנת לאפשר ביצוע התשלומים כאמור לעיל. לא עמד הנתבע בתשלומים שנקבעו לעיל, יעמוד מלוא סכום פסק-הדין לפרעון מיידי, ואם לא ייפרע תוך 30 יום, יתווסף עליו סכום של 900 ₪. במקרה כזה, הסכומים הפסוקים ישוערכו, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין, מהיום ועד לתשלום בפועל – ומלוא הסכום (בניכוי כל סכום ששולם בפועל על החשבון) יבוצע בתיק ההוצאה לפועל בו הוגשה התביעה, לאחר עדכון סכומו.

המזכירות תשלח העתק פסק-הדין לנתבע, לב"כ התובעת, ולמזכירות ההוצאה לפועל.

ניתן היום, י"ב תשרי תשע"א, 20 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: